החלטה בתיק ת"א 9216-09-10

1.         לפניי בקשה למשלוח הודעת צד שלישי ע"י נתבע 2/המוסד לביטוח לאומי, לחברת שמירה שלא ננקבה בשמה.

2.         עסקינן בתביעה שהוגשה בספטמבר 2010, בה טענה התובעת כי הותקפה ביום 9.9.03 ע"י מי מהנתבעים או שלוחיהם, בעת ששהתה בסניף ביטוח לאומי בחיפה, לצורך בירור בדבר עיכוב קבלת כספי הבטחת הכנסה.

3.         כתב ההגנה מטעם נתבע 2 הוגש ביום 29.12.10. מאז ועד היום ניתנו החלטות בדבר הליכים מקדמיים, ואף התנהלו שתי ישיבות קדם משפט.  

בישיבת קדם המשפט האחרונה מיום 24.10.12, העלה ב"כ נתבע 2 לראשונה בקשה להגיש הודעת צד ג' נגד חברת השמירה שסיפקה את אנשי האבטחה שהיו ביום הארוע הנטען. לאחר שהובעה תמיהת בית המשפט לעיתוי המאוחר של העלאת הבקשה, טענה ב"כ הנתבע 2 כי עד אותו יום לא היה להם את מלוא הפרטים של מקום הארוע ולכן לא ניתן היה להגיש את ההודעה. בהחלטה בסוף הדיון אפשרתי לנתבע 2 להגיש בקשה מסודרת, בה יובהר מהם הטעמים המיוחדים שבגינם לא הוגשה הודעת צד ג' לפי המועדים שבתקנות ומדוע על בית המשפט להעתר לבקשה שהוגשה שנתיים לאחר הגשת כתב ההגנה.

ביום 4.11.12 הגיש הנתבע 2 הודעה בה הוא חוזר על בקשתו למשלוח הודעת צד ג'. הנימוק להגשת הבקשה בעיתוי זה הוא כי התובעת הגישה את תביעתה בשיהוי ניכר, שלושה ימים לפני ההתיישנות, וכי בכתב התביעה והתצהיר שהוגש ע"י התובעת חסרים פרטים שלא אפשרו הגשת ההודעה עד היום, דבר המצדיק העתרות לבקשה.

4.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הצדדים, אני סבורה שאין מקום להעתר לבקשה.

פרק יז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, העוסק בהודעות לצד שלישי, קובע כי מי שמבקש להגיש הודעת צד שלישי, חייב לעשות זאת במסגרת הזמן הקבוע להגשת כתב ההגנה מטעמו (דהיינו 30 יום מיום קבלת כתב התביעה). כזכור, הגנת נתבע 2 הוגשה ביום 29.12.10 ובשום שלב עד אוקטובר 2012 לא התבקשה בקשה להגשת הודעה ולא נתבקשה ארכה להגשת בקשה כזו.

5.         הואיל ומדובר ב"מועד שנקבע בחיקוק", הרי שחלה הסיפא של תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה מוסמך בית המשפט להאריך את המועד רק בהינתן "טעמים מיוחדים שיירשמו".

           בבש"א 6616/12 (ניתן ב-11/11/2012) נאמר ע"י כב' הש' ג'ובראן בהאי לישנא: " תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מתירה לבית המשפט להאריך מועד שנקבע בחיקוק. תנאי להפעלת סמכות זאת הוא הוכחת קיומו של טעם מיוחד, המהווה נקודת איזון בין שתי מטרות עיקריות: האחת היא ההקפדה על קיום ההליכים במועדם. זכות זאת הנגזרת בין היתר מזכותו של בעל הדין שזכה בהליך כי הדיון בעניינו יסתיים ומשמירה על הוודאות ועל היציבות המשפטית. השנייה, עניינה הוא שימור זכות הגישה של המבקש לבית המשפט לבירור עניינו (ראו למשל רע"א 1778/07 עופר נ' דיין , פיסקה ד' ( [פורסם בנבו] , 22.7.2007) והאסמכתאות שם); בש"א 7346/10 וקס נ' האפוטרופוס הכללי , ( [פורסם בנבו] , 27.10.2010) ".

בית המשפט שם דחה את הבקשה להארכת מועד מהטעם כי הוגשה באיחור ניכר תוך שהוסיף כי האיחור לא נבע מנסיבות חיצוניות אשר לא היו בידיעת המערער, ואף לא בנסיבות שבהן טעה המערער בהבנת הדין.

6.         בענייננו, הנתבע 2 לא תמך את בקשתו בתצהיר, כך שממילא לא נתן הסבר עובדתי שישפוך אור על המחדל ועל הטענה לפיה לא היו בידיו פרטים מספיקים כדי לאתר את אותו גורם שנגדו צריך היה לשלוח הודעת צד שלישי.

אוסיף אף, כי טענה זו מוטב שלא הייתה נטענת מלכתחילה, שכן התובעת פירטה כבר בכתב התביעה היכן ארע הארוע (סניף מל"ל בחיפה) ואת יום ושעת הארוע באופן שניתן היה לדעת במדויק, לאחר בדיקה, מי חברת השמירה ומי השומר הספציפי שבו מדובר.  

זאת ועוד, מקום הארוע נזכר אף בטענות הנתבעים בכתבי הגנתם (סעיפים 17 ו-8 בהתאמה).

העובדה שהתביעה הוגשה שלושה ימים לפני ההתיישנות, אין בה כדי להעלות או להוריד, שכן יש להניח שמוסד ציבורי כמו הביטוח הלאומי, יכול לשחזר ולדעת במדויק איזו חברת שמירה סיפקה לו שרות במועדים הרלבנטיים, כפי ששחזר את שאר הארועים הנוגעים בעניין, ואם נזקק נתבע 2 לארכה לבדיקת זהות חברת השמירה, צריך היה לבקש זאת בתוך המועדים שהגיש את כתב ההגנה, דבר שלא נעשה בענייננו.

אני קובעת אפוא שלא הוכחו טעמים מיוחדים ואפילו לא טעמים סתם, המצדיקים העתרות לבקשה כפי שקובע הדין.

7.         אין ספק שהעתרות לבקשה כיום, תגרום נזק לכל שאר הצדדים, תסרבל את הדיון ותאריך את ההליכים שלא לצורך, שכן כל ההליך שנמצא כיום בשלב מתקדם לאחר הגשת תצהירים, יוסג לאחור במידה ותתקבל הבקשה, באופן שיהיה צורך לאפשר הגשת כתב הגנה בהודעת צד ג', פתיחת ההליכים המקדמיים מחדש, הליכי ביניים, הגשת תצהירים, וכד'.

מצד שני, ככל שיוגש הליך נפרד ולא יתברר ביחד עם הליך זה, יכולה להיווצר כפילות, הטרחת שני מותבים, הטרחת כל העדים פעמיים ואף חשש להכרעות שונות ע"י מותבים שונים, דבר שאיננו רצוי, ולכן לפנים משורת הדין ובכפוף להשתת הוצאות, ללא קשר לתוצאות, אהיה נכונה לאפשר הגשת ההודעה.

8.         אשר על כן, אני מורה כי נתבע 2 יוכל להגיש הודעת צד ג' בתוך 30 יום מהיום, בכפוף לתשלום הוצאות בסך 3,000 ש"ח לתובעת, 3,000 ש"ח לנתבעות 1 ו-3 ביחד ו-3,000 ש"ח לאוצר המדינה, בשל הארכת ההליך שלא לצורך. מלוא סכום זה (9,000 ש"ח) יופקד בקופת בית המשפט עד 13/12/12, שאם לא כן, לא תותר הגשת ההודעה.

9.         לעיון וקביעת המשך התנהלות ליום 16.12.12.